טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

פסק דין

לפני ארבע תביעות, שהדיון בהן אוחד בהחלטתי מיום 3 מאי 2010.

ת.א 165875-09 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נגד כלל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: "טבע", "כלל" ואבנר" בהתאמה) הנה תביעה לתשלום 5,757 ₪, בגין הטבת נזקיה של עובדת טבע שנפגעה בתאונת דרכים. התביעה הוגשה על פי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד – 1964 (להלן: "חוק ההטבה") וחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק ע"ע")

טבע היתה בתקופה הרלבנטית מעסיקתה של הגברת טילי לוין (להלן: "הניזוקה"), אשר נפגעה ביום 08.05.2002 בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). כתוצאה מהתאונה נגרמו לניזוקה נזקי גוף והיא נעדרה ממקום עבודתה למשך 14 ימים ( החל מיום 08.05.2002 ועד ליום 21.05.2002). התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. בתקופת ההיעדרות שולמה לניזוקה משכורתה על ידי טבע.

ת.א 175927-09 טבע נגד אריה חברה לביטוח בע"מ, כלל ואבנר (להלן: "אריה") הנה תביעה לתשלום 14,693 ₪ בגין הטבת נזקיה של עובדת טבע שנפגעה בתאונת דרכים, גם כן על פי חוק ההטבה.

טבע היתה בתקופה הרלבנטית מעסיקתה של הגברת ינקוביץ דיאנה (להלן: "הניזוקה"), אשר נפגעה ביום 21.07.2002 בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד. כתוצאה מהתאונה נגרמו לניזוקה נזקי גוף והיא נעדרה ממקום עבודתה למשך 13 ימים ( החל מיום 22.07.2002 ועד ליום 28.07.2002, 30.07.2002 ועד ליום 31.07.2002, וכן 04.08.2002 ועד ליום 07.08.2002). התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. בתקופת ההיעדרות שולמה לניזוקה משכורתה על ידי טבע.

ת.א 173790-09 מגן דוד אדום בישראל, נגד אריה, כלל ואבנר (להלן: "מד"א") הנה תביעה לתשלום 8,427 ₪ בגין הטבת נזקיו של עובד , אשר נפגע בתאונת דרכים, גם כן על פי חוק ההטבה.

מדא היתה בתקופה הרלבנטית מעסיקתו של מר אורי שחם (להלן: "הניזוק") ,אשר נפגע ביום 10.06.2002 בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד. כתוצאה מהתאונה נגרמו לניזוק נזקי גוף והוא נעדר ממקום עבודתו למשך 11 ימים ( החל מיום 10.06.2002 ועד ליום 20.06.2002) . התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. בתקופת ההיעדרות שולמה לניזוק משכורתה על ידי מד"א.

ת.א 177379-09 טלרד נטוורקס בע"מ נגד כלל ואבנר (להלן: "טלרד") הנה תביעה לתשלום 4,872 ₪ בגין הטבת נזקיו של עובד , אשר נפגעה בתאונת דרכים, גם כן על פי חוק ההטבה.

טלרד היתה בתקופה הרלבנטית מעסיקתו של מר ארז גמשי (להלן: "הניזוק") ,אשר נפגע ביום 22.09.2002 בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד. כתוצאה מהתאונה נגרמו לניזוק נזקי גוף והוא נעדר ממקום עבודתו למשך 4 ימים בגין ( החל מיום 25.09.2002 ועד ליום 28.09.2002). התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. בתקופת ההיעדרות שולמה לניזוק משכורתו על ידי טלרד.

בהתאם להסדר הדיוני מיום 21 אפריל 2010, סוכם בין הצדדים כי יינתן על ידי פס"ד בכל התביעות לאחר שהצדדים יסכמו טענותיהם בכתב. עוד הוסכם כי הראיות שצורפו על ידי הצדדים לכתבי הטענות יהיו קבילים וביהמ"ש יהא רשאי להסתמך עליהם כאילו הוגשו כראיה במסגרת התיק.

עוד הנתבעות אינן כופרות בחבותן לאירועים נשוא התביעות, אין מחלוקת בין הצדדים כי המדובר בזכות של התובעות מכוח חוק ההטבה, וכן אין מחלוקת לתקופות אי הכושר כפי שאושרו במל"ל.

גדר המחלוקת בין הצדדים הינו לשיעור ההטבה המזכה בהשבה בנסיבות התביעות.

טענות התובעות

התובעות טוענות כי מכוח החזקה שנקבעה בסעיף 5 לחוק הטבת נזקי גוף, משכורת ושכר עבודה ששולמו לניזוקים, הינם בגדר הטבה סבירה. לפיכך, הינן זכאיות לשיפוי בגובה ההטבה בה נשאו בפועל לרבות שכר העבודה, תשלומי מס ההכנסה, תנאים סוציאליים וכל עלויות המעביד בתקופות אי הכושר.

עוד טוענות התובעות כי הפיצוי בגין אובדן השכר אשר שולם לניזוקים בתקופת דמי הפגיעה אינו נכנס לתחולת ההסדר שבסעיף 4(א)(2) לחוק הפלת"ד ועל כן הניזוקים זכאים לפיצוי מהמזיקים ללא ניכוי מס הכנסה, פועל יוצא הוא כי גם השיפוי המגיע למיטיבים בגין שכר זה אינו נכנס במסגרת ההסדר שבסעיף 4 לחוק הפלת"ד ואמור להיות משולם למטיבים בלא ניכוי המס, אלא בערכו "ברוטו". התובעות טוענות כי השיפוי לו הן זכאיות הוא ההפרש בין גמלת דמי הפגיעה לבין הסכום המלא ששולם בפועל לניזוקים.

טענות הנתבעות

לטענת הנתבעות, זכות התובעות כמיטיבות, הינה זכות סוברוגטיבית שאינה יכולה לעלות על זכותו של המוטב – הניזוק. לפיכך מוגבלת הזכות לסכומי הנזק להם זכאים היו הניזוקים, מכוח הוראות חוק הפיצויים, באופן שיש להתחשב בניכוי מס על הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בתקופת אי הכושר לעבודה. מטעם זה, מוסיפות הנתבעות וטוענות כי התובעות אינן זכאיות לשיפוי בגין עלויות המעביד.

דיון והכרעה

תכלית חקיקתו של חוק ההטבה הייתה לשנות את המצב המשפטי אשר היה קיים עד אותה העת ולעודד מעסיקים להטיב נזקי גוף של ניזוקים. זאת, ללא שינוי מעקרונות הפיצוי והחבות הנזיקיים.